עָב

עָבII m. (b. h.; preced.) (thick, dark cloud. Gen. R. s. 13 עב שהוא מעבבוכ׳ the cloud is called ʿab, because it makes the sky look thick (dark); Yalk. ib. 20; Y.Taan.III, 66c שהוא מעבה את הרקיע; a. e.Pl. עָבִים. Taan.3b הע׳ והרוחות שניות למטר the clouded sky and the winds are (as blessings) secondary only to the rain. Ib. 20a נתקשרו שמים בע׳ the sky became covered with clouds. Ib. נתפזרו הע׳ the clouds dispersed; a. e.